הפעם הראשונה שנתקלתי בשם בלוסום דירי (Blossom dearie) היה באחד הסרטים האהובים עליי, החיים בלעדיי. מארק רופאלו משמיע שם לשרה פולי קלטת שאחותו הכינה לו, ומספר לה שבלוסום דירי היא זמרת קטנה וזקנה שעדיין שרה גם בימינו. וזה נכון, הזמרירה ילידת 1926 הוציאה אלבום רק לפני 6 שנים, וככל הידוע לי עדיין מופיעה. כבר כמה שנים שאני מאזין לאלבום נהדר שלה מ-1958 שנקרא Once upon a summertime, ומדלג בין בלדות ג'ז נעימות ומתוקות לפזמונים עליזים וכיפיים, על גבול המטופשים, כמו זה שלפניכם. אבל כולם עושים הרגשה טובה-טובה בלב וחיוך גדול על הפרצוף, כי בנוסף לקול וההגשה הילדותיים של דירי, החרוזים כל כך שובביים ומשחקיים, שאי אפשר שלא לחייך. התלבטתי רבות ובסוף בחרתי בשיר האהוב עליי, "Moonlight saving time" (כמו שעון-חורף, אבל לשעות ירח), שהוא לא בהכרח מייצג, אבל הוא דרך נפלאה לפתוח סופשבוע חורפי ושטוף שמש כמו זה. תיהנו.

פורסם במקור ב-26 בינואר 2007