ה-EP החדש של היה-יה-יה'ז, IS IS, שיכול להיקרא גם כ-Isis או 1515, תלוי את מי שואלים, נפתח בשיר בשם "Rockers to swallow", שמפגין טקסט לא מאוד קוהרנטי וכמעט אפס התפתחות מוזיקלית. עם זאת, מדובר באחד משירי הרוק הכי טובים ששמעתי השנה, ואני לא מפסיק לשמוע את ה-EP העצום הזה, שמכיל חמישה שירים שלא נופלים מציון "מעולה" לכל אחד מהם. לא תבינו אם תשמעו את זה באוזניות או בשקט. תגבירו את הווליום עד גבול הסבל האנושי שלכם, ככה צריך לשמוע את ה-EP הזה. למה אני כל כך אוהב את השיר הזה (שהוא, אגב, דווקא לא הטוב ביותר ב-EP)? כי ב-EP חוזרים הכןכןכןים לשירים שכתבו פעם, ונדמה שבשיר הזה, יותר מכולם, הם מפשיטים את פורמט שיר הרוק ליסודותיו. לא צריך פה ממש פזמון או טקסט או אפילו ריף גיטרה שלם. המקצב של המתופף בריאן צ'ייס מזכיר לי כאן בעיקר ריקודים קדומים סביב המדורה, והגיטרה של ניק זינר אהובי נעה בין שברי ריף (חלקם במיתרים מושתקים) להתחרעויות סאונד שקשה להגדירן כנגינה. גם קרן או לא דבקה דווקא במילים, אלא בוחרת מדי פעם בנהמות, הברות בודדות וכולי. זה רוק של האדם הקדמון, זה התת-הכרה של הרוק, התשתית הכי בסיסית שלו. וזה בנזונה של שיר. וזה בנזונה של EP. ואפילו אני, שלא ממש השתגעתי על הלהקה הזו עד עכשיו, נפלתי ברשתם עם חמשת השירים הקצרים והמצוינים האלה.

פורסם במקור ב-11 באוגוסט 2007