כבר סיימתי פעם עונג אחד עם שיר של Antsy Pants, הרכב ספונטני למדי של קימייה דוסון עם כמה חברים ולפחות ילד אחד (אני שמעתי שניים, בתמונות שמצאתי יש אחד). אבל עכשיו שמתי ידי סוף סוף על האלבום המלא שלהם, ואוף כמה שהוא מעורר חיוכים ופלאים ילדותיים ונהדרים. הוא אמנם לא באמת מיועד לילדים (השיר "Sometimes" במיוחד מכיל כמה מילים ורעיונות שלא כדאי שיגיעו לבני שש), אבל הוא מיועד לכל מי ששכח איך זה להיות ילד או לכל מי שאוהב להיות ילד ולא רוצה להפסיק. "Henry Kelly" הוא המניפסט שלהם: "הנרי קלי טיפס לצמרת העץ, הוא היה רק בן ארבע או חמש. הוא לקח איתו גלגל גדול לצמרת, וניסה לנסוע עליו. הנרי קלי נפל וצרח בטירוף כשהגוף שלו פגע בענפים. הוא נפל מהצמרת לקרקע, וכשהוא נחת הייתה חסרה שן בפה שלו. והמבוגר אמר: 'הנרי, הנרי קלי, אתה לא מבין שיכולת למות?' אבל הילדים אמרו: 'הנרי קלי, אתה הגיבור שלנו, אי אפשר לדעת אם משהו הוא אפשרי אם לא מנסים'. הנרי קלי חיכה ששן המבוגר שלו תגדל, והיא גדלה והוא בסדר גמור. ואם לא הייתם שומעים את הסיפור, אולי לא הייתם שמים לב שיש לו חיוך עקום. אז תקשיבו לי טוב, ילדים עם הורים מגוננים: צאו ונסו דברים, תתלכלכו, תיפגעו, אל תפחדו כל כך מהכל".

פורסם במקור ב-21 באוגוסט 2008