שני דברים מבאסים קרו לי השבוע. נתפס לי הגב, והתקלקל לי המגבר. הגב גרם לי להבין שאני מזדקן, והמגבר גרם לי להבין שאף על פי שזה לא נראה ככה, הדברים קשורים זה בזה. מכיוון שנתפס לי הגב, אני לא יכול לסחוב את המגבר הכבד לתיקון. אז כבר כמה ימים שאני נאלץ לשמוע מוזיקה רק באוזניות. המכשיר שדרכו אתה שומע מוזיקה משנה לגמרי את התחושה, זה כמו להחליף נעליים ופתאום כל הגוף זז אחרת. דברים כמו לד זפלין או ג'ז משובח אני לא ממש יכול לשמוע באוזניות, הן קטנות על זה. זו מוזיקה שחייבת לבקוע מרמקולים, לרחף בחדר, להדהד מהקירות. אז מוזיקה שהכי כיף לשמוע באוזניות שמעתי די והותר השבוע. עכשיו הלב שלי כמה למוזיקה שמהדהדת, שממלאת את החדר. הגב כבר תוקן היטב, אבל המגבר עדיין ממתין לתורו. אז אני שומע באוזניות את "About love" של בן סידראן מ-1971, פנינה יפהפיה שגיליתי באחד האוספים המופלאים של חברי הטוב מורפלקסיס, עוצם עיניים, ומדמיין. מדמיין איך השיר הנפלא הזה ממלא חדר (פעמים רבות אני מוצא את עצמי מתקלט אותו בקבלת פנים של חתונה או בפאב, והוא נשמע נפלא במיוחד), מדמיין איך אשמע אותו בקרוב באיזה ערב נעים כשהמגבר יחודש, הכבלים של הרמקולים יוחלפו בכבלים טובים יותר, והשיר הזה פשוט יישפך מהרמקולים אל החדר כמו סירופ מייפל.

פורסם במקור ב-2 בפברואר 2013